פסק-דין בתיק עת"מ 47798-12-12

העתירה הוגשה ביום 24/12/12. בו ביום ניתנה החלטה על קביעת הבקשות לצו הביניים והסעדים הזמניים לדיון ליום 1/1/13. בהחלטה צוין כי הצדדים יערכו גם לאפשרות של טיעון לגוף העתירה.

ביום 1/1/13 התקיים הדיון בפני. לאחר ששמעתי את טענות ב"כ הצדדים החלטתי לדחות את העתירה.  כפי שיובהר דין העתירה להידחות על הסף הן מטעמים דיוניים והן לגופו של עניין.

הערה כללית לטעמי דחית העתירה:

בטרם אתייחס לטעמי דחיית העתירה יצוין כי אין חולק על הצורך להעביר את בית הספר הקהילתי למבנים חדשים. אין חולק כי חובת הרשות המקומית ביחד עם משרד החינוך לספק לתלמידים סביבת לימודים ראויה ובטוחה.  קיימת מחלוקת בין הצדדים בכל הנוגע לרמת הבטיחות של מבני בית הספר הקהילתי. העותרים טוענים כי מדובר במבנים מסוכנים בעוד שמהנדס הרשות המקומית ומהנדס מטעם משרד החינוך קבעו כי ניתן להמשיך ולהשתמש במבנים באופן זמני כאשר הליקוי העיקרי הוא אי התאמה לתקן רעידות אדמה. בכל מקרה, וכפי שיובהר, מסכימים כל הצדדים כי על בית הספר לעבור למבנה חדש. השאלה היחידה היא שאלת העיתוי. 

כפי שגם הובהר כי אין כל כוונה לסגור כעת את בית הספר הקהילתי. כך שהעתירה למתן צו שיאסור את סגירתו אינה נדרשת. 

בכפר עארה פועלים שני בתי ספר. במבנה בית הספר החדש מצויות כיום 12 כיתות לימוד שבנייתן הושלמה והן ניתנות לאכלוס ושימוש.  הרשות המקומית החליטה, ביחד עם גורמי הבינוי במשרד החינוך, כי בשלב זה יועבר למבנה החדש בית הספר  היסודי אלהלאל, שהוא בית הספר הגדול שבין שני בתי הספר שבכפר עארה ומונה כ 12 כיתות. בהמשך, ועד ליום 1/9/13 תושלם בנייתן של 6 כיתות נוספות באופן שבו עד לפתיחת שנת הלימודים הבאה יעבור גם בית הספר הקהילתי למתחם החדש. עוד הוחלט כי המבנים הישנים  שמפנים שני בתי הספר הנ"ל יוסבו לשימושים אחרים של מערך החינוך בכפר. יצוין כי משרד החינוך גם אישר את התקצוב בהתאם.

מדובר, עם כן, בהחלטה שלטונית סבירה ועניינית לפיה יעבור תחילה בית הספר הגדול יותר באופן שיאפשר את אכלוס כל הכיתות כיחידה אחת ע"י תלמידיו ובהמשך, ובתוך זמן קצר, יועבר גם בית הספר הקהילתי, הקטן יותר, לאותו מתחם ולמבנים חדשים. ב"כ העותרים לא הצביע על כל פגם בהחלטה, אי סבירות או חריגה מסמכות הצדיקים את התערבותו של בית המשפט לעניינים מנהליים בהחלטה. בהתאם, דין העתירה להידחות.

טעמים נוספים לדחיית העתירה על הסף:

העותרים הם נציגי הורי תלמידי בית הספר הקהילתי. חלקם חברי וועד ההורים של בית הספר הנ"ל. העותרים לא טרחו לצרף את וועד ההורים של תלמידי בית הספר היסודי אלהלאל, שהוא בית הספר השני המועבר למתחם החדש, ואשר לכאורה מעמדם  המשפטי זהה לזה של העותרים והם עלולים להיפגע מכל החלטה שתינתן. די בכך כדי שהעתירה תידחה על הסף. 

בנוסף, מעיון במסמכים שהציגה הרשות המקומית עולה כי נושב בניית בית הספר החדש, העברת בית הספר היסודי אלהלאל ראשון ובהמשך גם העברת בית הספר הקהילתי נדון הן במשרד החינוך, במשותף עם נציגי המועצה המקומית עארה, והן במועצה המקומית עצמה בישיבות שתחילתן בשנת 2006 ובהמשך בשנת 2009. ביום 16/12/2009 אושרה התכנית לבניית בית ספר חדש והעברת בית הספר  היסודי אלהלאל למתחם שיבנה (פרוטוקול ישיבה שהתקיימה באגף המיפוי והתכנון של משרד החינוך  מחוז חיפה בהשתתפות  ראש המועצה המקומית עארה). ביום 5/12/11 התקיים דיון במנהל לפיתוח מערכת החינוך שמשרד החינוך בירושלים ושם הוחלט, בהשתתפות ראש המועצה המקומית עארה, כי בשלב הראשון יבנו 12 כיתות אליהן יועבר בית הספר היסודי אלהלאל ובהמשך יושלם המתחם ל 18 כיתות ובית הספר הקהילתי יועבר גם כן למתחם החדש. הנושא נדון שוב ביום 17/6/2012 וביום 26/12/12 (דיון שהתקיים לאחר הגשת העתירה). בכל מקרה, ובכל הדיונים אושרה הפרוגרמה שעניינה בשדרוג הדרגתי של שני בתי הספר בכפר עארה והעברתם במהלך השנה הקרובה למתחם החדש.

יצוין כי במקביל לכל הדיונים הנ"ל בהם השתתפו נציגי משרד החינוך, המועצה המקומית ובחלקם גם נציגי וועד ההורים של בית הספר הקהילתי, התקיימו גם דיונים במועצה המקומית עצמה והתקבלו גם החלטות לאישור קבלת תקציבים וביצוע פעולות בינוי (ראו פרוטוקול ישיבת המועצה המקומית מיום 24/6/2010).   

כל הדיונים הנ"ל היו בידיעת העותרים או לפחות בידיעת נציגיהם. העותרים לא פירטו בעתירתם את כל תהליך קבלת ההחלטות הנ"ל. בהתאם לוקה העתירה בחוסר ניקיון כפיים. כמו כן, ובשים לב ללוחות הזמנים של קבלת ההחלטות, כפי שפורט לעיל, לוקה העתירה גם בשיהוי קיצוני.

סיכום:

מכל הטעמים הנ"ל דינה של העתירה להידחות, הן על הסף והן לגופו של עניין, וכך אני מורה.

בד בבד עם דחיית העתירה יודגש כי ככל שקיים מפגע בטיחותי שיש בו כדי לסכן את שלום התלמידים בבית הספר הקהילתי, וזאת עד למעבר למבנה בית הספר החדש בפתח שנת הלימודים הבאה, כי אז חובה לפעול לסילוק המפגע. יודגש כי מחוות דעתו של מהנדס המועצה המקומית וכן גורמי הבינוי במשרד החינוך אין זה המצב ואולם אם  תוגש תלונה על מפגע מסוים כי אז יבדקו הגורמים המוסמכים את התלונה וידאגו לסילוק המפגע, לפי הצורך ובהתאם לסמכותם ולחובתם. 

בנסיבות העניין אני מחייב את העותרים בהוצאות כל אחת מהמשיבות בסכום כולל של 7,000 ש"ח לכל משיבה (ובסה"כ 14,000 ש"ח). יודגש כי פסיקת ההוצאות היא על הצד הנמוך, במודע, ובתקווה כי הצדדים יפעלו במשותף להשלמת הפרוגרמה לשיפור מערכת החינוך בכפר עארה. סכומים אלו יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. 

המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לב"כ הצדדים.